פסק-דין בתיק ב"ל 792-08

לפנינו תביעת התובעת, להצהיר כי התובעת איננה חייבת לנתבע סכום כלשהו בגין דמי ביטוח.

עובדות המקרה:

1.                 התובעת הגישה בשנת 2003 תביעה לנתבע לתשלום דמי אבטלה לאחר פיטוריה מחברת נגה תעשיות אלקטרו כימיות בע"מ (להלן - החברה וגם המעסיקה), אשר בה עבדה התובעת, לטענתה, במשך למעלה מ- 12 שנה, וזאת בעקבות מינוי מפרק לחברה.

2.                 הנתבע דחה את תביעת התובעת לדמי אבטלה מן הטעם, שלא התקיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין מעסיקתה. התובעת הגישה תביעה לבית הדין כנגד החלטת הנתבע (תיק בל 3259/03), ותביעתה נדחתה.

3.                 התובעת הגישה ערעור לבית הדין הארצי (תיק עב"ל 714/06). בדיון שהתקיים בבית הדין הארצי בתאריך 24/1/2007 הגיעו הצדדים להסכם פשרה כדלקמן:

"הצדדים: לאור דברי ההבהרה של בית הדין כי הכלל הוא שערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית הנסמכים על מהימנות העדים, מקובלת עלינו המלצתו כי המערערת תחזור בה מן הערעור והמוסד מצידו ישלם לה את חלקה בדמי הביטוח, ככל שאלה שולמו לו, בתקופה בה סברה המערערת כי היא בגדר עובדת, דהיינו החל מחודש אוגוסט 2000 ועד להפסקת עבודתה בספטמבר 2002. מדובר בהחזרת חלק העובד. המוסד רשאי מצידו לקזז את סכומי דמי הביטוח אותם חבה לו המערערת כמי שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית.

אנו מבקשים כי ינתן תוקףשל פסק דין למוסכם עלינו כאמור לעיל.

בית הדין מעיר: איני מוצא מניעה להעברה ישירה של חלק העובדת, בדמי הביטוח ישירות אליה."

בית הדין הארצי נתן תוקף של פסק להסכם הפשרה בין הצדדים -

"הננו נותנים תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים כמפורט בפרוטוקול הדיון.

...

לאור הסכמת הצדדים, הערעור נמחק מחד, אולם המוסד מאידך ישיב למערער את דמי הביטוח כמפורט בפרוטוקול."

4.                 עמדת הנתבע היא, כי בגין התקופה מחודש 8/2000 עד חודש 8/2002 חייבת התובעת בתשלום דמי ביטוח מלאים על הכנסותיה, מאחר ומדובר בהכנסות של אישה גרושה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית. בהתאם לחישוב שנערך על ידו, מגיע לתובעת החזר בגין הניכוי שבוצע מהתשלומים ששולמו לה ע"י החברה לתקופה מחודש 8/2000 עד חודש 8/2002 בסך של 64,568 ש"ח. עוד ציין הנתבע כי נמצא שהתובעת חייבת לנתבע בגין התקופה הנ"ל סך של 101,359 ש"ח (סכום הקרן) בתוספת קנסות והפרשי הצמדה בסך של כ- 78,000 ש"ח ולאחר קיזוז תשלום דמי הביטוח ששולמו ע"י החברה בסך 64,568 מהקרן, נותרה התובעת חייבת דמי ביטוח בסך 36,791 ש"ח בתוספת קנסות והפרשי הצמדה כאמור.

5.                 נוכח עמדת הנתבע הוגשה התביעה שבפנינו.

טענות התובעת:

6.                 בפרוטוקול או בפסק הדין של בית הדין הארצי לא ניתנה גושפנקא כלשהי לכך שהנתבע רשאי לבצע גבייה מאת התובעת, מעבר להשבת דמי הביטוח, לאחר קיזוז דמי הביטוח המגיעים לו.

7.                 מטרת ההחלטה שניתנה ע"י בית הדין הארצי לא היתה בכדי ליצור מצב בו התובעת תצא נפגעת בעודה מוותרת על ערעורה ופרשנות הנתבע את פסק הדין נוגדת את תקנת הציבור.

טענות הנתבע:

8.                 הנתבע פעל בהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי.